להלן דוגמא לשיחת טלפון אופיינית המתקבלת למשרד בעניין צוואה, לפחות אחת ליום, לקבלת הצעת מחיר לערוך צוואה:
המתקשר: שלום.
משרד עו"ד : שלום.
המתקשר: אתם עושים צוואות ?
משרד עו"ד: כן.
המתקשר: כמה עולה לעשות צוואה סטנדרטית .
משרד עו"ד: למה אתה מתכוון צוואה סטנדרטית ?
המתקשר: "אתה יודע.... צוואה פשוטה... אין שום דבר מיוחד... אני ואשתי רוצים שכל מה שיש לנו ילך לילדים שווה בשווה. אין רכוש אין שום דבר רק דירה וקצת כסף בבנק..."
כל כך אופייני. פעם אחר פעם. דפוס חוזר. ברור לי שלמתקשר אין שמץ של מושג לתרחישים השונים שעלולים להתרחש לפני ולאחר פטירתו ולהשפעתם על אופן חלוקת עזבונו, וממילא גם על הצורך שלו להתייחס אליהם ולהקדים פתרונות מתאימים.
בכלל, אנשים נחלקים ונבדלים ביניהם בהתייחסותם לעזבונם. יש כאלו האומרים: "אחרי המבול. לא מעניין אותי. שהיורשים שלי ישברו את הראש". ויש כאלו שחרדים למה שיקרה לאחר מותם ובעיקר לקשרים שיהיו בין הילדים, והעיקר שהילדים לא יריבו ביניהם. יש כאלו שירצו לשלוט בחלוקת עזבונם גם לאחר מותם ולהחליט במדויק מה יעשה עם עזבונם, ולכן יתנו הוראות מפורשות ונוקשות ליורשים ולמנהל העיזבון.
ובכן, בין אם אתם שייכים ל"אדישים" ובין אם ל"שתלטנים", חייבים להבין שאין דבר כזה צוואה סטנדרטית. ישנם תרחישים רבים שיכולים להתרחש לפני ואחרי הפטירה של המצווה, וחשוב להתייחס אליהם ולתת הוראות בהתאם.
ניקח לדוגמא שני בני זוג שיש להם 3 ילדים, דירת מגורים וכספים. שני בני הזוג רוצים להבטיח שלאחר מותם העיזבון יחולק בין שלשת ילדיהם בחלקים שווים ביניהם. האם במקרה זה לא די לכתוב שכל מה שיהיה להם ביום פטירתם יתחלק בין הילדים בחלקים שווים ביניהם ? מדוע צריך לטרוח ולהכין צוואה ? ובכן, לא. אין די בכך.
השאלה הראשונה שצריכים לשאול ולהחליט: האם בני הזוג עצמם רוצים לערוך צוואה הדדית או צוואה רגילה ? (צוואה הדדית מגבילה את בני הזוג- המצווים עצמם- לשנות את צוואתם בעוד שצוואה רגילה מאפשרת לכל אחד מהם לשנות את צוואתו ללא שום הגבלה ובכל רגע, ויש לכך השלכות משמעותיות על אופן חלוקת העזבונות של בני הזוג. נדבר על כך בנפרד).
כאשר העיזבון כולל דירת מגורים. האם יש להסתפק בקביעה שהדירה תתחלק בין שלשת הילדים בחלוקה שווה ולהשאיר לילדים ש"ישברו את הראש", או שמא יש צורך לתת הוראות מה עושים עם הדירה ? מה יקרה אם אחד הילדים יהיה לחוץ לכסף וירצה למכור ואילו ילד אחר יחשוב שעדיף להמתין עם המכירה כי צפוי להתבצע בבניין פרוייקט תמ"א 38 או פינוי בינוי או שהמחירים צפויים לעלות ולכן כדאי להמתין ? ומה יקרה אם אחד הילדים ירצה לגור בדירה באופן "זמני" ? מה יקרה אם אחד הילדים ירצה לקנות את הדירה משני אחיו, האם לתת לו זכות קדימה על פני קונה חיצוני ? ובאילו תנאים? ומה יקרה אם שני ילדים או שלושתם ירצו לרכוש את הדירה, איך מחליטים מי ירכוש את הדירה ולמי לתת עדיפות ? ובאיזה מחיר למכור ?
ומה יקרה אם ביום פטירתם של שני בני הזוג, אחד הילדים לא יהיה בחיים ? למי יעבור חלקו בעיזבון? האם לשני האחים האחרים שנותרו בחיים ? האם לילדיו ? ואם אין לו ילדים, למי זה יעבור ?
וגם אם נרצה שחלקו של הילד שלא יהיה בחיים יעבור לילדיו, אם ילדיו הם קטינים, מי ישגיח / יפקח על הכסף ? מי ינהל את הרכוש עד לחלוקתו לקטינים ? באיזה גיל לחלק את הכסף לקטינים ? כיצד ממנים נאמן ? ומה יקרה אם ברגע האמת הנאמן שנרשם בצוואה לא ירצה או לא יוכל לשמש כנאמן ? מי יבוא במקומו ? ואילו הוראות יש לתת לנאמן בניהול הרכוש של הקטינים ? כיצד לשמור על הכסף, היכן להשקיע אותו, והאם להעניק לנאמן סמכויות להחליט אם להעביר כספים לקטינים גם קודם לגיל שנקבע בצוואה במקרים בהם הקטין היורש זקוק לכסף לצרכים דחופים ? במילים אחרות, צריך לתת הוראות וסמכויות לנאמן. ואיך מבטיחים ש"גורם זר" לא ישתלט על רכושו של הקטין היורש ?
השאלות הללו הן רק "טעימה" מהדילמות שעומדות בפני מי שרוצה לערוך צוואה ומהשאלות שיש לשאול כדי לקדם תרחישים אפשריים, וכאמור "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ולכן, תחליטו מה שתחליטו על עזבונכם וכיצד להוריש אותו, רק אל תאמרו שאתם מבקשים לערוך צוואה "סטנדרטית" ...