לדאבון הלב, קיימים מקרים רבים בהם אדם אינו יכול לדאוג לעצמו ואינו יכל לנהל את עניינו, וכפועל יוצא מכך הוא עלול להסב לעצמו נזקים לגוף או לרכוש. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 (להלן: "חוק הכשרות") והתקנות שהוצאו מכוחו, מנסים לתת מענה למצבים אלה באמצעות מינויו של אפוטרופוס לאדם הנזקק לכך. ישנו מינוי של אפוטרופוס לגוף ומינוי של אפוטרופוס לרכוש. 

במאמר זה נסקור את עיקרי הסוגיות הנוגעות למינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש.

עפ"י החוק, ניתן למנות אפוטרופוס לקטין בנסיבות מסוימות (למשל - לקטין אשר שני הוריו נפטרו או שהם הוכרזו כפסולי דין); לפסולי דין; לאדם אחר שאינו יכול דרך קבע או באופן ארעי, לדאוג לענייניו (כולם או מקצתם) ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו; לאדם שאין אפשרות לזהותו; ולעובר. 

ניתן למנות אפוטרופוס לגוף, לרכוש או לשניהם יחד. אפוטרופוס לגוף נדרש במקרים בהם אדם אינו צלול או בהכרה וכפועל יוצא מכך הוא אינו יכול לקבל החלטות בעניין פעולות רפואיות שיעשו בו; ואפוטרופוס לרכוש נדרש מקום שבו אדם אינו מסוגל לנהל את רכושו בעצמו. 

מינוי אפוטרופוס יכול להיות זמני או קבוע והוא יכול להתייחס לפעולה מסוימת בלבד או להיות כללי. 

מאחר שמינוי אפוטרופוס לאדם - הן ביחס לגופו והן ביחס לרכושו - הוא מצב בו נשללות זכויות יסוד של אדם, הרי שלא ימונה לאדם אפוטרופוס ללא הליך משפטי. מכאן, שיש להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של החסוי. הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי בן הזוג, קרוב משפחה או בידי היועץ המשפטי לממשלה. 

בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס שהוא יחיד (למשל - בן הזוג), או תאגיד. בכל מקרה "טובת החסוי" תהיה לנגד עיניו של בית המשפט ובהתאם לכך, הוא ימנה לאפוטרופוס את מי שנראה לו בנסיבות העניין המתאים ביותר לטובת החסוי. 

בבקשה יש לפרט את פרטי המבקשים להתמנות כאפוטרופסים על החסוי ואת פרטי החסוי; כן, יש לפרט האם מתבקש המינוי ביחס לגופו של החסוי, לרכושו או לשניהם יחד;  מהו משך הזמן למינוי המבוקש; וכן, יש לפרט את הנימוקים לבקשה. לבקשה יש לצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין לתמיכה בעובדות המפורטות בבקשה. 

יש לשים לב כי לבקשה למינוי אפוטרופוס יש לצרף מסמכים שונים, כדוגמת תעודות רפואיות, חוות דעת רפואיות וכיו"ב, אשר יש בהם כדי להראות כי קיים צורך אמיתי במינוי אפוטרופוס עבור החסוי וכי קיימת הצדקה בשלילת חירותו של החסוי לטובתו. כמו כן, לבקשה יש לצרף חוות דעת של עובד סוציאלי, את הסכמת המועמד לתפקיד למינויו כאפוטרופוס וככל הניתן גם את הסכמת הקרובים מדרגה ראשונה למינוי המבוקש. 

לאחר הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס יש להמציא עותקים מהבקשה לאפוטרופוס הכללי ולמשרד הרווחה על מנת לקבל את תגובתם לבקשה. 

העיקרון המנחה את בית המשפט בבואו לדון בבקשה למינוי אפוטרופוס לאדם (לגופו ו/או לרכושו), הוא "טובת החסוי". בהתאם לחוק הכשרות "בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת החסוי" ולפני המינוי, בית המשפט ישמע את דעת החסוי - אם החסוי מסוגל להבין בדבר - וינסה לברר את דעתו בעניין הבקשה. 

שיקול מכריע זה הוא שמביא את בית המשפט פעמים רבות לסרב למנות בן משפחה של החסוי כאפוטרופוס על גופו ו/או רכושו ותחת זאת למנות כאפוטרופוס את האפוטרופוס הכללי או אדם או גוף אחר שאינו בן משפחה של החסוי. 

יצוין, כי בית המשפט מוסמך למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד, ככל שהוא מצא סיבה מיוחדת לכך. במקרה כזה, יקבע בית המשפט אם להטיל את תפקידי האפוטרופסות על האפוטרופסים במשותף או לחלק אותם ביניהם.

מטרת מינוי האפוטרופוס היא לאפשר לאחר להיכנס בנעלי החסוי ולבצע עבורו פעולות (בהתאם למינוי שניתן) לטובתו. לפיכך, מטבע הדברים, כדי שהמינוי ישיג את מטרתו, נדרש כי לאפוטרופוס תהיינה סמכויות רבות ומנדט לקבל החלטות בקשר לעניינים שנמסרו לו עבור החסוי. 

ואכן, חוק הכשרות קובע כי האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו, למעט פעולות ספציפיות אשר נקבעו במפורש והן דורשות את אישורו של בית המשפט, כדוגמת: פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; מתן ערבות; מתן מתנות; פעולות ספציפיות שבית המשפט קבע כי הן טעונות את אישורו; ופעולות שבהן מצוי האפוטרופוס או קרוביו בניגוד עניינים.

יחד עם זאת, לצד סמכויותיו הרבות של האפוטרופוס, מוטלות עליו חובות רבות והוא אף עשוי לשאת באופן אישי באחריות בגין נזקים שגרם לחסוי או לרכושו. בשל האחריות המוטלת על האפוטרופוס באופן אישי גם ברור כי יש הכרח שהמועמד לשמש כאפוטרופוס ייתן את הסכמתו למינוי המבוקש. בהקשר זה יצוין כי אפוטרופוס רשאי גם להתפטר מתפקידו (בכפוף לאישורו של בית המשפט). 

במילוי תפקידו, אפוטרופוס של קטין צריך לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכיו"ב, וזהו הדין - בשינויים המחויבים - גם לעניין פסול דין.

אפוטרופוס שאינו של קטין או של פסול דין חייב לדאוג לעניינים שנמסרו לו על ידי בית המשפט. 

הדין עוד קובע הוראות כלליות לפיהן האפוטרופוס במילוי תפקידו חייב לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין ואף לשמוע את דעת החסוי אם החסוי מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו. 

האפוטרופוס מחויב להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה (דו"ח) של נכסי החסוי (לרבות חובותיו), ועליו לנהל חשבונות ולהגיש לאפוטרופוס הכלי דין וחשבון בעניינו של החסוי.

כאמור לעיל, לנוכח הסמכות הרחבה שניתנת לאפוטרופוס, הדין קובע כי האפוטרופוס אחראי לנזק שגרם לחסוי או לרכושו ובית המשפט אף רשאי לדרוש מהאפוטרופוס לשעבד נכסים או להמציא ערבות להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו. 

יחד עם זאת, ככל שהאפוטרופוס פעל בתום לב ו/או בהתאם להנחיות בית המשפט, בית המשפט עשוי לפטור אותו מאחריות לנזקים שגרם.