"אין לי כח למלחמות האלו", "אני רוצה להתגרש" "מוכנה לחתום על מה שהוא רוצה, העיקר להתגרש", "אח"כ כבר אבקש לבטל / לשנות את הסכם הגירושין".
נשמע מוכר ? ובכן, לא מעט בני זוג, נכנעים לתהליך, ומוכנים, למען הגט המיוחל, להקריב עניינים אחרים, לא פחות חשובים, כגון: גובה המזונות, חלוקה צודקת של הרכוש, ויתור על כתובה ועוד, כי אין להם "כח" / "אורך נשימה" / כסף להמשיך בהליכים.
אם עושים זאת מתוך מודעות מלאה, ומתוך שיקולים של עלות מול תועלת ומגיעים למסקנה כי סידור זה עדיף בנסיבות העניין, ניחא. כי אז ההחלטה נתקבלה מתוך שיקולים ענייניים, וחזקה על בן/בת הזוג שבחר/ה באפשרות הטובה יותר עבורו/ה. אם כי, גם במקרה זה, כדאי לשקול עניין זה בכובד ראש, שכן כיום קיימות סנקציות כבדות משקל כנגד סרבי גט, ובתי המשפט מטילים חיובים כספיים כבדים ביותר (מאות אלפי שקלים) על סרבני/ות גט. ברם, מי שעושה כן, מתוך מחשבה כי לאחר סידור הגט תהיה לו הזדמנות נוספת לפתוח את הסכם הגירושין ולהתחשבן עם בן / בת הזוג מחדש על כלל העניינים שנקבעו בהסכם, כדאי שיחשוב פעמיים, כי זה לא יקרה !
הסיכוי לבטל הסכם גירושין הוא קלוש ביותר וכמעט בלתי אפשרי. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ייעתרו בתי המשפט או בתי הדין הרבניים לבקשה לביטול הסכם הגירושין. קל וחומר אם כבר סודר הגט. לכן, צריך לצאת מנקודת הנחה כי חתימה על הסכם גירושין היא בבחינת "חתמת, נסעת" ! ברגע שחותמים על הסכם גירושין וההסכם מאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, כי אז מה שנקבע בהסכם הגירושין הוא שיחייב את הצדדים לעתיד ! לא ניתן יהיה (בד"כ) לבטל את הסכם הגירושין לאחר הגט. גם לא יועילו טענות בדבר לחצים, ואילוצים שחלו על מי מהצדדים להסכם הגירושין. הדברים אמורים במיוחד לגבי התנאים הכלכליים שבהסכם הגירושין.
לגבי מזונות, משמורת והסדרי ראיה, כאן ניתן יהיה לשנות את מה שנקבע בהסכם, אך זאת רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את התערבות בית המשפט. לכן, למרות הלחצים, למרות האילוצים, וגם כשאין כבר כח ואין אורך נשימה להמשיך בתהליך, ו"מתים להתגרש", חייבים לחשוב פעמיים, ולהסתכל קדימה לעתיד! כי נקודת הסיום של הליכי הגירושין היא נקודת הפתיחה של החיים שלאחר הגירושין, ולעיתים אין מנוס מלהתעקש ולהתמקח, כדי להגיע לתוצאות שיבטיחו עתיד טוב יותר גם לבן/בת הזוג וגם לילדים.
"אין לי כח למלחמות האלו", "אני רוצה להתגרש" "מוכנה לחתום על מה שהוא רוצה, העיקר להתגרש", "אח"כ כבר אבקש לבטל / לשנות את הסכם הגירושין".
נשמע מוכר ? ובכן, לא מעט בני זוג, נכנעים לתהליך, ומוכנים, למען הגט המיוחל, להקריב עניינים אחרים, לא פחות חשובים, כגון: גובה המזונות, חלוקה צודקת של הרכוש, ויתור על כתובה ועוד, כי אין להם "כח" / "אורך נשימה" / כסף להמשיך בהליכים.
אם עושים זאת מתוך מודעות מלאה, ומתוך שיקולים של עלות מול תועלת ומגיעים למסקנה כי סידור זה עדיף בנסיבות העניין, ניחא. כי אז ההחלטה נתקבלה מתוך שיקולים ענייניים, וחזקה על בן/בת הזוג שבחר/ה באפשרות הטובה יותר עבורו/ה. אם כי, גם במקרה זה, כדאי לשקול עניין זה בכובד ראש, שכן כיום קיימות סנקציות כבדות משקל כנגד סרבי גט, ובתי המשפט מטילים חיובים כספיים כבדים ביותר (מאות אלפי שקלים) על סרבני/ות גט. ברם, מי שעושה כן, מתוך מחשבה כי לאחר סידור הגט תהיה לו הזדמנות נוספת לפתוח את הסכם הגירושין ולהתחשבן עם בן / בת הזוג מחדש על כלל העניינים שנקבעו בהסכם, כדאי שיחשוב פעמיים, כי זה לא יקרה !
הסיכוי לבטל הסכם גירושין הוא קלוש ביותר וכמעט בלתי אפשרי. רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ייעתרו בתי המשפט או בתי הדין הרבניים לבקשה לביטול הסכם הגירושין. קל וחומר אם כבר סודר הגט. לכן, צריך לצאת מנקודת הנחה כי חתימה על הסכם גירושין היא בבחינת "חתמת, נסעת" ! ברגע שחותמים על הסכם גירושין וההסכם מאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני, כי אז מה שנקבע בהסכם הגירושין הוא שיחייב את הצדדים לעתיד ! לא ניתן יהיה (בד"כ) לבטל את הסכם הגירושין לאחר הגט. גם לא יועילו טענות בדבר לחצים, ואילוצים שחלו על מי מהצדדים להסכם הגירושין. הדברים אמורים במיוחד לגבי התנאים הכלכליים שבהסכם הגירושין.
לגבי מזונות, משמורת והסדרי ראיה, כאן ניתן יהיה לשנות את מה שנקבע בהסכם, אך זאת רק בהתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את התערבות בית המשפט. לכן, למרות הלחצים, למרות האילוצים, וגם כשאין כבר כח ואין אורך נשימה להמשיך בתהליך, ו"מתים להתגרש", חייבים לחשוב פעמיים, ולהסתכל קדימה לעתיד! כי נקודת הסיום של הליכי הגירושין היא נקודת הפתיחה של החיים שלאחר הגירושין, ולעיתים אין מנוס מלהתעקש ולהתמקח, כדי להגיע לתוצאות שיבטיחו עתיד טוב יותר גם לבן/בת הזוג וגם לילדים.